שיווק רחוב – שיווק בקטנה, ספורט ועוד…

אתר מלא השראה חברתית הקים הוועד האולימפי הבינלאומי , שקישור אליו מתחבא בעמודי אתר מאתר הוועד הישראלי (www.olympic.one.co.il).

האתר מציג סרטונים קצרים בהם ספורטאים מכל העולם מציבים אתגרים שונים לקהל הרחב – הליכה על הידיים, איזון של מקל על כף הרגל או פשוט ציור סמיילים על דף במשך 30 שניות. הגולשים מוזמנים לענות על האתגר ולהעלות סרטונים משלהם מבצעים את אותה הפעולה.

מדובר בשילוב מדהים בין רוח המותג הספורטיבי שחוגג מידי 4 שנים את התחרותיות עצמה לבין יצירת מעורבות אצל הגולשים. כמובן שפרסים כמו טיסה לאולימפיאדת החורף תמיד תורמים לאווירה החברותית של אתרים. גם עיצוב יפה וקישור ישיר לרשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר תורם בהחלט למה שנראה כהצלחה.

גם ענפי ספורט מקומיים (כדורגל, כדורסל, כדוריד) יכולים ללמוד מכך איך לפעול ברשתות חברתיות, ואיך לפתח אינטראקציה עם הגולשים. אולי הספורטאים באתר הוועד האולימפי אנונימיים או חסרי משמעות עבור ילדים רבים בישראל, אבל תתארו לעצמכם גיבורים מקומיים שולחים את הילדים לאתגרים חביבים. מדובר ברמה אחרת של קשר בין הספורטאים, הליגה והאוהדים.

ואם זה יסייע להוציא כמה ילדים החוצה להתאמן בהקפצת כדורים – הוועד האולימפי העולמי עשה את שלו באינטרנט.

קן הקוקיה - מכינים רסק עגבניות לג'חנון הפוכים

קודם כל, סחתיין על החדשנות וההשקעה של לוגיה על קן הקוקיה. פורמט מדליק שמשלב אינטראקטיביות מסוג חדש – בין פארמוויל לאח הגדול.

ואחרי הפרגון….

קטע אחד רציני (אפשר לדלג)

יש שלוש חברות סלולר בארץ. כולן מתחרות על ה- MASS מרקט. אף חברה לא יכולה להרשות לעצמה להיות חברת נישה. וחבל – היה נחמד אם היו כאן חברות נישה קטנות ומעניינות (מירס לא נחשב).

התוצאה של הריכוזיות ברמת הפרסום והמיתוג היא  שלוש חברות שיוצרות פרסומות מתקתקות ומיינסטרימיות. פרסומת עם עולם שכולו צעצועים, ילד שמרגש את ההורים, הורים שמרגשים את הילד, ושימוש בכוכבת ילדים שאפילו הכינוי שלה הוא המיינסטרים בהתגלמותו: "הממי הלאומי" – להתעלף. אין סיכוי שהכתומים/כחולים/סגולים יעלו בערוץ 2 פרסומת  חתרנית שתזעזע את ההורים, או שתפנה לאוכלוסיה הגאה בקמפיין ראוותני. אנחנו חברות לכל המשפחה הן אומרות, אבל…

כאן מתחיל הכיף…

אבל באינטרנט החסמים יורדים. וכמו ילדים קטנים – מאחורי הגב של ההורים אפשר להתחיל לבלות.

ערכי מותג – תשכחו מזה. עד עכשיו הכל היה הצגה. כאן בפינה הפרטית שלנו, רחוק מהעין הפקוחה של ההורים בסלון הביתי, אנחנו ואתם ילדים יכולים להשתולל. אז בואו נעשה דברים מטורפים…בואו נאכל דברים מגעילים,  נתמרח בשמן, נעשה דברים מטומטמים ונדפוק את הראש בקיר. בואו נביא גברים ונשים בני 20+ שיעשו דברים מפגרים בשביל שילדים בני 15 ימחאו להם כפיים וירטואליות. בואו נקרא לשופט ה"אוסטרי" ונפתח לו עמוד מעריצים. ילדים, אתם כבר אוהבים אותנו ?

אבל הכיף לא נגמר כאן. גם למנהלי השיווק היקרים שלנו ולמפיקים מגיע הכיף שלהם. מגיע להם ליהנות מהחופש הנפלא הזה הרחק מעיני המחוקק וההורים.  אז בואו נדחוף פרסום סמוי הכי גלוי שיש. בואו נשלב בכל פריים מוצרים שאנחנו ואתם אוהבים. אפשר אפילו להגיד את השם של המוצר בקול רם. המבוגרים האחראים של הרשות השניה רחוקים מכאן, ובכלל לא יודעים איך להגיע למחבוא שלנו בפייסבוק. ואם הם יגיעו ויגידו משהו – הם בכלל לא אחראים עלינו.

עזבו אתכם מחינוך

חברות כמו סלקום, שהעלתה את התוכנית האינטראקטיבית המשודרת בפלטפורמה של פייסבוק "קן הקוקיה, משקיעות מיליונים כדי לקדם "ערכי חברה". אבל ברגע שאין רגולציה ועין פקוחה, כל הערכים נעלמים עם הרוח.  קשה למצוא נקודת ערך קטנה בכל תוכנית "קן הקוקיה" הנ"ל. התוכנית כל כך חד גונית וחסרת רבדים, שאפילו המשתתפים נראים משועממים ממה שקורה מסביבם.

אבל סלקום מרגישה בטוחה באינטרנט. כל כיסוי תקשורתי ביקורתי של האינטרנט נתפס כקוריוז, והכנסת ונבחרי הציבור עסוקים בדברים שברומו של עולם, וגם כך תמיד מגיבים שנתיים באיחור אחרי מה שקורה באינטרנט (לא מזמן היה דיון חשוב על משהו שקוראים לו טוקבק).

פוחדים מפדופיליה

ביום הבטיחות באינטרנט של האיחוד האירופי, בו מתפרסמות כתבות על איך להגן על הילדים מפני פדופילים ואנשים הרוצים ברעתם ברשת, יש התעלמות מפעילות של חברה גדולה שמשילה מעצמה כל אחריות חברתית ומספקת לילדים את הפיתוי האולטימטיבי. ולא מדובר בחברה שרוצה לזכות בפרסום על ידי זעזוע, אלא אחת מהחברות החשובות במשק הישראלי. חברה הנסחרת בבורסה ורשומה כ"מנהיגה" בארגון מעלה.

ובגלל שזה פוסט שעוסק בשיווק ולא בביקורת חברתית, להלן הלקח לחברות קטנות ורעבות יותר – תנצלו את המדיום הזה שנקרא אינטרנט. אתם יכולים לרדת הכי נמוך ולדבר אל הנוער בגובה העיניים. הם יהיו שם בשבילכם וילכו אחריכם באש ובמים. אל דאגה, הפייסבוק סופג הכל והמבוגרים נמצאים הרחק מהעין ומהלב. אם הרשות השניה מגבילה את הפרסום בתוכניות הילדים בערוצים המסחריים, אז כאן טמונה ההזדמנות ליצור בעצמכם את התוכניות בצורה הטובה ביותר. כל מה שצריך זה מצלמת וידאו, קמח, ביצים, אפליקציה וכמה משתתפים שהמוטו שלהם זה "נמוך יותר, מהר יותר, חזק יותר".

נ.ב.

חיפוש אחר משהו שפוי מפעם, הביא אותי לפורום שעסק בתוכנית "קח סיכון" ששודרה בערוץ הראשון. מסתבר שמשרד החינוך החליט לשנות בשלב מסויים את שם התוכנית לקח סיכוי, מאחר שסברו שהתוכנית משפיעה על תופעת הרולטה הרוסית שרווחה בארץ באותה תקופה. גם הנוהג של אבי קושניר,להשליך את הכרטיסיות אל הרצפה הופסק והוחלף במעמד ראוי לכרטיסיות.  אז אולי כדאי שבמשרד החינוך יתחילו לגלוש בפייסבוק, ובארגון מעלה יתחילו לנקד גם את מה שקורה מתחת לשטיח. כי ההפקרות של הנוער באינטרנט מתחילה כאן, מחברות מסחריות הפועלות באתר מרכזי, ולא בחדרי צ'אטים אפלוליים.

כמה מטופש לתת הטבות מס בדיוטי פרי. דבר ראשון, מדובר בהטבת מס על רכישה של סיגריות ואלכוהול, שאלה מהגורמים החשובים לבטחון הלאומי והאישי שלנו.

חוץ מזה, בואו נראה:

מי נהנה מהדיוטי פרי ? חברות שיכולות להרשות לעצמן להתמודד על מכרז דרקוני בשדה התעופה ולפתוח חנות דיוטי.

מי עוד נהנה מהדיוטי פרי ? אנשים שיש להם כסף לטוס לחו"ל.

מי לא נהנה מהדיוטי פרי ? אנשים שאין להם כסף לטוס לחו"ל

מי נפגע מהדיוטי פרי ? עסקים קטנים שמוכרים פחות – כי אנשים עם כסף מעדיפים לקנות בדיוטי פרי ולא בעסקים הקטנים שפועלים בתוך גבולות המדינה ומשלמים מס מלא על המוצרים.

שתי פתרונות אפשריים….

1. לבטל את הדיוטי פרי בשדה התעופה – ובמקום זאת להפעיל דיוטי פרי באזור מצוקה כלכלית (כמו מצפה רמון או שדרות). אזור הדיוטי יעבור בכל פעם למקום אחר כדי למנוע אפשרות של ניצול הדיוטי באופן קבוע.

2. לחייב את ראשות שדות התעופה לפתוח אזור בדיוטי פרי לעסקים קטנים שיהיו מחויבים לעלויות תפעול נמוכות יותר.

שתי כותרות מקבילות בלטו השבוע בתקשורת, כשהאחת הופכת את השניה לאנכרוניסטית.

מהצד האחד לימור לבנת מרימה את נס התרבות וקוראת לרגולציה בשוק הספרים שתגן על סופרי ישראל המצוינים (בעיקר המוכרים),

ומהצד השני סטיב ג'ובס מרים את לוח הברית החדש, בגודל של 10 אינץ'  ויכול להכיל הרבה יותר מ- 10 דיברות. במקביל עם הרגל הוא נותן עוד דחיפה קטנה לספרי הנייר לכיוון הבית העתידי שלהם – ספריות מיושנות, מרתפים אפלים וחנויות אספנים.

לדבר על רגולציה בשוק הספרים, שניה לפני שהשוק עומד להשתנות מקצה לקצה כשהספרים הולכים להגיע בצורה ישירה מהסופרים אל הקוראים, זה כמו לנסות לאסור את הציד של הלווייתן הכחול – זה נשמע טוב, אבל זה לא ישנה. אלוף העולם הנוכחי בחדשנות שווקית, מתכנן לראות את ה- iPad החדש שלו, לצד קוראי הספרים הקינדל וחבריו, הופכים לפלטפורמה הבלעדית עליה יקראו ספרים.

כל סופר יוכל להוציא להעביר ספר מהכתב  אל הזוהר המעומעם של קורא הספרים בהוצאה מינימלית, ולדלג על הוצאת הספרים – ישר אל החנות המקוונת. אם הספר טוב – ישקיע בשיווק ויקצור את הפירות כשהוא מתחלק עם החנות, אם פחות טוב, ישים אותו על המדף, ויחכה שאנשים יגיעו אליו.

אבל בארץ, כמו בארץ, הרגולציה נלחמת את המלחמות של שלשום בכלים שהשפעתם לא ידועה. הרגולציה שרוצה גברת לבנת להשית על השוק יכולה לפעול למספר כיוונים מנוגדים הכוללים פגיעה ברווחת הציבור, פגיעה בכותבים צעירים וכותבי שוליים. דווקא  על השימוש בתותח האמיתי – הפרדת ההוצאות לאור מהחנויות – היא וויתרה. ככה זה כשנלחמים מלחמות למען הכותרות ולא למען מטרה.

דברים דומים מתרחשים בעולם הטלוויזיה. הרגולציה הישראלית נאבקת על הגבלה של פרסום בכבלים, פרסום סמוי, תוכן מקור. זאת, כשבאינטרנט  זירת המדיה האמיתית – הכל פרוץ.. כל חברה, ואפילו הזכייניות, יכולות לעשות באינטרנט כל העולה על דעתן. שוב איחור של מספר שנים אחורה.

כזו היא הרגולציה תמיד תגיב לאחור. ולכן אולי כדאי לוותר על המאמצים בנושא ולבחור אפיק מאבק אחר. לפנות למישור העסקי שיודע להגיב במהירות לכל שינוי ולנצל כל פער שגוי. אולי במקום לחשוב על כותרת העיתון של מחר, לבנת תחשוב על הטכנולוגיות של מחרתיים ותעודד פיתוח של מערכת מסחר תרבותית של העתיד, תתמוך בחברה ישראלית שתפתח קורא ספרים ותביא לשינוי בשוק. יש הרבה יזמים שעומדים מוכנים לכל משימה ועשרות רעיונות שיוכלו לשנות השוק המקומי, להפוך אותו למשוכלל, מהיר ודוגמא ואור לגויים.

יצירה של תוכן נחמד, קליל, מתאים לקהל היעד בקפה – הבלוג השליחה של דומינוס פיצה http://cafe.themarker.com/view.php?u=340605

בזק בינלאומי הכריזה בהודעה לעיתונות על פתיחת בלוג שירכז את הבלוגים הטובים ברשת. וכדי שלא אצטרך לאמץ את עצמי לכתוב משהו מעניין, להלן חלקה הראשון של הידיעה מילה במילה…

חברת בזק בינלאומי משיקה לראשונה בלוג שיתופי בהשתתפותם של מיטב הבלוגרים בארץ.

הבלוג שיקרא creamdela.com ינוהל כאגרגציה של הבלוגים המובילים ברשת וירכז את הפוסטים הטובים ביותר של הכותבים ובהם עידו קינן, יהונתן קלינגר, שוקי גלילי, עומר קפלן, מורד שטרן, איתי אקנין, עידו זיירמן, עידן הרטוגזון, גל חן, BlingBling, Mobo, 2Bmommyו-the.co.ils.

בנוסף לנבחרת הבלוגרים הקבועה, creamdela.com של בזק בינלאומי, יארח באופן שוטף בלוגרים אורחים מובילים בתחומם.

כאן אמורה להיות הנקודה שאני מכניס את דעתי על המיזם. אבל בשביל מה, כבר כתבו את זה חברים בפייסבוק ויש להם דעות מעניינות. אז אני אעתיק מהם:

ליאור לוין כותב:

Lior Levin בשביל מה צריך את זה?

עונה לו יוני חריף:

תוכן זול. מיצוב חברה אולד-סקול כחדשנית. אבל למה בלוגים?כל כך 2006 כאילו?

שמעון דודקין, מוצא הגיון – אבל מתחרט:

Shimon Doodkin: קודם כל זה קהל יעד שונה, אחד נמצא שם השני נמצא פה. יבוא מידע(סימן רשום) זה סוג של ייזמות. והערך שהקהלים השונים נותנים למידע הוא שונה. לדעתי אני חושב שיש מצב שזה יעבוד.. או שלא.. ביוטיוב כמה מהסופר שוים עשו צוות והפנו מהאתרים שלהם לאתר המרכזי ויצא להם כל וידאו שהם עשו אחד אחד – מיליון צפייות, . "the station"

שניה אחר כך מתחרט…

"אהה לא ראיתי קודם את השם "בזקביןלאומי…עוד שיטה לפירסום ויראלי…

כאן אני מכניס את דעתי הצנועה:

Dan Mayzlish מישהו פספס שם את המשמעות של בלוגים, ואת העובדה שקוראי בלוגים עושים עבור עצמם את האגרגציה. נראה לי כמו דרך להתחנף לבלוגרים בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה.

וראובן קפלן מתריע:

Reuven Kaplan בלי זהירות מתאימה גם הם וגם הבלוגים שמהם הם שואבים יפלו בגוגל על הכפלת תוכן

ויטאלי מיזיריטסקי (מקווה שקלעתי נכון) מוצא את ריאל-פוליטיק שבעניין:

Vitaly Mijiritsky מה ז"א "בשביל מה"? בשביל לסמן וי על שורת הרשתות החברתיות, ולדווח למנכ"ל. מה זה "לראשונה, בזק נותנת במה לבלוגרים המובילים בישראל?" כבר יש להם במה – זה מה שהופך אותם לבלוגרים! חובבנות ויומרנות מצדה של בזק.

זהו. יצא אחלה פוסט. עוקצני, עדכני, עם מגוון דעות. אני על הדרך הנכונה להפוך לבלוגר רציני ולמיזם חדשני – כמו הבלוגים של בזק בינלאומי.

וכמו שנכתב בהודעה של בזק בינלאומי:

מדובר במיזם חדשני, שמביא לגולשים את כל מה שמעניין באינטרנט למקום אחד. בעידן של חופש מידע אינטרנטי לצד עלייה והתחזקות של המדיות החברתיות, הכוח של הגולשים הולך וגדל וכך גם יכולתם להביא תוכן אמיתי ואיכותי. בזק בינלאומי מכירה בכך ולכן החליטה למנף זאת ולאפשר את הבמה הראויה.

חברה חדשה הודיעה שפיצחה את השיווק החברתי בפייסבוק. באמצעות מערכת שמשקללת את הפעילות של מיליוני משתמשים בפייסבוק, מנתחת את תחומי העניין שלהם והמילים והביטויים המניעים אותם לפעולה, ומוציאה אפיון לקבוצות פייסבוק שימשכו גולשים….

יום אחד החזון הזה יתגשם. אבל עד אז ארגונים, פרסומאים ופעילים חברתיים יעמדו מול הקהל העצום שמחכה ם בפייסבוק ויאלצו לנחש מה הקהל שלהם רוצה לשמוע. יש כאלה עם חושים מחודדים יותר ויש כאלה שפחות. בסופו של דבר הצלחה בפייסבוק דורשת ניסוי וטעיה – וקצת העזה.

השבוע צצו ברשת כמה קבוצות שהצליחו למשוך מספר גדול של חברים – וזאת בלי להבטיח פרס למשתתפים או בלי פיתוח של אפליקציה ייחודית. ייתכן שיש בהחלט מה ללמוד מכך.

משחקים – נוסטלגיה

רובנו  יצורים נוסטלגים, תמיד מסתכלים אחורה בערגה. כל דבר שהיינו נוהגים לעשות – ממרחק של כמה שנים נראה מקסים. אפילו השירות הצבאי לעיתים מהנה בנקודות מסויימות. אז בפייסבוק קמה קבוצה שהוציאה את הילד מהרבה אנשים באמצעות הבטחה:

אם 500 אנשים מצטרפים מארגנים משחק מחבואים באיקאה!!!

בלי אפליקציה מסובכת, בלי הבטחה לפרס, 20,000 חברים בשבועיים. אפילו קמפיינים יקרים בהרבה היו מתקשים להגיע להישג כזה. כדאי לשים לב לאתגר המוצב בכותרת עבור הגולש, אבל אין ספק שהעיקר הוא הפריטה על נימי הנוסטלגיה.

שנאה

הקבוצה שמקבלת את התנופה מהמדיה "הישנה". התוכנית האח הגדול – הטופ של הריאליטי או המיץ של הזבל – תלוי מי הדובר. בכל מקרה עם רייטינג שיא דו שבועי לא מתווכחים. עדנה, הדיירת החדשה בבית הגיע לקדם אג'נדה פוליטית שמאלנית קיצונית. יש הרבה אנשים שכבר מהתיאור האחרון היו מתחילים להאדים ולנופף בכל דבר כתום שנמצא בסביבה שלהם. כשמחדירים להם מסרים קיצוניים בפריים טיים זה כבר גורם להם לאבד את העשתונות ולעשות את מעשה המחאה האולטימטיבי – להצטרף לקבוצה בפייסבוק שנקראת "עדנה מהאח הגדול תמורת גלעד שליט". בקבוצה ניתן למצוא כתובות נאצה ואיומים (עד למוות) – שכל אחד מ- 30,000 המצטרפים יכול לבחור לטעמו האישי.

הפוטנציאל לשימוש בגורם השנאה עבור ארגונים וחברות בפייסבוק הוא לא גדול, אבל עבור כמה מנהיגים פוליטיים בהחלט יש כאן מה לעשות – ויהי מה!

פוליטיקה שלילית

ועוד קבוצה מצליחה, קצת פחות – רק 8,000 אנשים, להחלפת העומדים בראש ארגון המורים. פעולה של סטודנט ב"בצפר" והיא מקדמת את תנועת רוח חדשה בחינוך, שמתמודדת על ראשות הארגון בעוד כחוד. לפי הודעה שנשלחה, כחלק מהפעולה, כדי לעורר את המערכת נשלחו מאות הזמנות לגולשים באתר בכלל ולבעלי תפקידים בפרט הקוראות להצטרף לקבוצה ולהעביר את המסר לכל המורים או לחברים נוספים.  לא ברור בדיוק איך נשלחו ההודעות ומאיזה מאגר מידע.

גם כאן הנגטיביות שולטת – אין כאן קידום של התנועה עצמה אלא פעולה נגד אחרים, וכנראה זה מניע את אצבעות הגולשים להקליק במקום הנכון.

תגיות: פייסבוק, קבוצות, שיווק

קבוצה חדשה בפייסבוק אוספת בפחות משבועיים 15,000 איש.

שם הקבוצה: אם 500 אנשים מצטרפים מארגנים משחק מחבואים באיקאה!!!

‎‎האם מדובר בקמפיין מתוכנן ?

‏‏זה לא ממש משנה.  העיקר שאני לא "סופר"

קמפיין חברתי באיקאה

קמעונאית המכירות אמזון, וולמארט, אקספדיה ואחרות עמדובמרכז התקפת DDOS. שרתי חברת Neustar המציעה את שירותי DNS היו אלה שמולם כוונה ההתקפה. תצאות ההתקפה הייתה האטה באמזון ואף חוסר תגובה לפרקי זמן מסויימים. ההתקפה התחילה בערב רביעי, שעון ארה"ב, והמשיכה כשעה.

עד עתה לא ברור מי עומד מאחורי ההתקפה. ייתכן שמדובר בתצוגת יכולות של קבוצת תוקפים או בחלק מניסיון סחיטה של ספקית השירותים.

בעקבות הצעות חוק מטופשות בנושאי תקשורת בתמיכת חכ"ים רודפי פרסום (כמו חוק איסור על בעלות זרה על עיתונות ישראלית או הגבלת הריטוש בפוטושופ),

יועבר חוק שימנע את הפרסום בתקשורת של שמות חברי כנסת הפועלים למען חוק מסויים לפחות לתקופת צינון של 3 חודשים. אם החוק עבר והוא יעיל או משפיע בצורה חשובה על החיים כאן, אז אולי אחרי 3 חודשים הוא יעלה בתקשורת בהקשר זה יחד עם שם הח"כ.