יוני 29 2010
לזרום עם התדמית
מקווה שאני לא פוגע באף אחד כאן. אבל נקודה לגבי שיווק רחוב אמיתי ומוצלח.
התופעה של חירשים הניגשים לשולחנות בבתי קפה ומניחים איזו חמסה קטנה ומכתב בקשה לתרומה, רק הולכת ומתגברת.
לכאורה, פעילות מכירתית ישירה. מה כאן השיווק ?
ההחלטה לא לדבר. אנשים רבים מקבלים זאת כמובן מאילו, שחירשים לא ידברו איתם בעת בקשת התרומה, וכי הם מניחים את הבקשה בכתב על השולחן בגלל שהם לא מדברים. אבל חרשים כן מדברים.
מדובר כאן, כנראה, בהחלטה שיווקית מצוינת.
אם כל אדם אחר היה מגיע ומניח על השולחן בקשה לתרומה, בלי להגיד מילה, היה קל מאוד להתעלם מכך.
כמו ארגון שמפרסם מודעה ומקווה שהעסקאות פשוט יגיעו, בלי להפעיל איש מכירות שיסגור עסקאות. כמה קל לנפנף פניות מארגונים שכאלה.
אבל במקרה של החירשים, מדובר על חלק מהמותג. לוקחים חסרון וזורמים איתו לכיוון הנכון.
הבקשה הכתובה על השולחן הופכת כביכול לאפשרות הפניה היחידה, ולכן אנשים נפתחים אליה יותר ומגיבים אליה.
זה מאוד יעיל למגייס הכספים מבחינת זמן עבודה, היכולת לפנות להרבה אנשים במהירות, וגם מבחינת ההימנעות מהצורך להתמודד עם שאלות ופניות מיותרות.
