אחת מהחנויות שאני באמת לא סובל להיכנס אליה – היא חנות הנעליים אליטל. מחסן מכירות שאמור להציג נעליים מוזלות. אחד ה"פיצ'רים" של החנות הוא מנהל משמרת שעומד ביציאה ותופס לקוחות שלא יצאו עם מוצר ביד. לאיש שימור הלקוחות בשר ודם הזה, יש הסמכות לחסום את היציאה בגופו ולהציע לך כל הצעה מפתה – רק שתצא עם מוצר. מבחינתי זו אלימות.

באתרי אינטרנט אתם לא יכולים לחסום את יציאת הלקוחות. הגרפים החדשים של גוגל מציגים לך יפה איך הלקוחות מנצלים את המילוט המהיר ונושרים אחד אחד בדרך לסל הקניות הנחשק. בסופו של דבר, רק אחוז קטן מבצע את הרכישה.

אז מה עושים עם אלה שנשרו? האם הם אבודים לעד?
אפשרות אחת היא לנסות לתפוס את הלקוח בדרך, לגרום לו להירשם לדיוור אלקטרוני או להשאיר פרטים לצורך קבלת הנחה או קופון. אם הצלחתם – הרווחתם בגדול.

אם לא, הסיפור עדיין לא נגמר, בזכות האופציה הזאת במודעות האדוורדס של גוגל – Remarketign. האופציה מאפשרת לכם לתייג עמודים באתר, כך שכל מבקר באחד העמודים מצורף אוטומטית לקבוצת המבקרים באתר.

מכאן אתם יכולים ליצור קמפיין ממוקד לקבוצה זאת. כך לדוגמא, מישהו ביקר בקטגוריית נעלי ספורט באתר המכירות שלכם, ויצא מכל סיבה שהיא מהאתר. תוכלו ליצור מודעה ייחודית לנעליים, או למבצע אודות נעליים, אליה אותו גולש יחשף באתרים שונים המציגים מודעות גוגל.

זאת דרך מדהימה וחדשנית להמשיך קשר עם הלקוח מעבר לאתר שלכם, בצורה פאסיבית בלי להיכנס לפרטיות המייל או הפייסבוק שלו (יהיו כאלה שיגידו שמדובר בחדירה אגרסיבית הרבה יותר לפרטיות – אבל זה דיון אחר).

בהצלחה – והמשך שיווק חכם באינטרנט

http://www.google.com/ads/innovations/remarketing.html

SEO, קידום אתרים, הוא אחד מכלי השיווק החשובים של דורנו (לפחות של 5 השנים האחרונות). SEO שנעשה בצורה נכונה ומקצועית יכול להפוך את העסק מקצה לקצה, ולהביא גם לעסק קטן לקוחות בקצב של עסק גדול. כי מבחינת הלקוח אם אתה במקום הראשון בתוצאות בגוגל, אתה כנראה מקום ראשון באופן כללי. ואף לקוח לא ילך לחפש את האתר שלך בעמוד השני של תוצאות גוגל, כפי שהוא לא ילך לחפש את החנות שלך אם מיקמת אותה בפסז' התחתון של התחנה המרכזית.

אבל למרות ש- SEO הוא חשוב, הדרך חשובה לא פחות. ואחת הטעויות של עסקים היא הקרבת המיתוג על מזבח ה- SEO. הכוונה היא לשימוש בתכנים וחומרים שאולי משפרים את ה- SEO, אבל פוגעים בתדמית החברה. לדוגמא, כתיבת מאמר הרצוף בקישורים הנכונים, אבל המכיל טעויות מקצועיות, יכול לגרום נזק כשקוראים אותו מובילי דעה בתחום. גם פיזור של מאמרים באתרים הנחשבים לא רציניים או שאינם מתאימים לרוח החברה יכול לגרום לפגיעה.

יש חברות שעבורן פגיעה במותג אינה מהווה בעיה, מכיוון שאינן מתחזקות מותג, והן ממוקדות מכירה בלבד. אך חברות שמחפשות לבנות מותג, לא יכולות להרשות לעצמן רשלנות. לכן, כאשר פונים ל- SEO:

-          לבדוק בשבע עיניים את התכנים שמפורסמים ברשת

-          לנסח את התכנים כחלק מהשפה התקשורתית שנבנתה עבור המותג

-          לבדוק בדיוק היכן התכנים מתפרסמים

אולי הכותרת נשמעת מטופשת, אבל היא לא דבר מובן מאליו עבור רוב המותגים. ולהגיע לתוצאה שכזאת דורש מחשבה ופתיחות גדולה מצד מנהלי שיווק.

באספרסו בר, לטעמי, הדבר מצביע על חיבור חזק של מנהל השיווק שיזם את המהלך עם רוח הארגון, והוא מבין את המעורבות שיש לכל הארגון בפעילות ברשתות חברתיות – פייסבוק הוא לא ברושור נוסף. פייסבוק נועד לקדם מעורבות!

ההודעה הנ"ל מצורפת לחשבון שמגישים ללקוחות באספרסו בר. היא מבקשת מהלקוח לפרגן למלצר בעמוד הפייסבוק של רשת בתי הקפה (כמובן בעידוד קל של פרסים). ברמה הפשוטה ביותר היא מעודדת את הלקוחות לגשת לעמוד הפייסבוק ולשתף את החברים בחוויית הסעודה החיובית שלו. אך יש כאן גם פעולה רגשית.

גם אם במהלך הישיבה בבית הקפה הוא לא נתפס כך, המלצר הופך לדמות שנמדדת ברמה האנושית החברית.  נוצר איזשהו קשר, אפילו אם הוא וירטואלי, בין הלקוח לבין נותן השירות. העובדה שהפרגון בפייסבוק יכולה לשלוח את המלצר לטיול מפנק רק מוסיפה לחווייה הרגשית של הקריאה לפעולה.

זו דרך נהדרת לשתף את כל הגורמים בפעילות החברתית…

הודעה שהייתה יכולה לצאת אמש מהכנסת: "יו"ר ראש הכנסת, הפועל למען קידום הקשר בין החכ"ים לבין הציבור, הכריז כי הכנסת תממן שני מכשירי סלולר לכל חבר כנסת. המכשיר השני יגביר את הזמינות של חבר הכנסת לציבור הרחב גם בזמנים בהם הוא מדבר בטלפון הראשון. באם הח"כ לא יהיה זמין לענות לטלפון השני, הציבור יוכל להשאיר הודעה במשיבון".

אין הרבה הבדל בין ההודעה הנ"ל, לבין ההודעה האמיתית שיצאה מהכנסת על כך שכל חבר כנסת יפתח עמוד פייסבוק. הרעיון מאחורי ההודעה, הוא שעמוד פייסבוק הוא ערוץ תקשורת נוסף הפתוח לקהל. אבל ההודעה חסרה את ההבנה – שפייסבוק, כמו טלפון נייד, הוא מכשיר טכנולוגי לתקשורת ולא התקשורת עצמה. את התקשורת עצמה יש להפעיל, לתחזק, ליצר. צריך ליצור תכנים, לעדכן אותם, להגיב במהירות לתגובות ותלונות – ולח"כ המצוי אין את המשאבים עשות זאת.

עד היום לא ברור אם רוב חברי הכנסת הצליחו להפנים את ערוץ התקשורת עתיק היומין הנקרא דואר אלקטרוני. בכל פעם שנבדקות התגובות של חברי כנסת לדואר אלקטרוני מהציבור – נרשם כישלון חרוץ. אגב גם למכתבים מודפסים התגובות הן דלות. וזה מצביע על דבר אחד – יכולת התקשורת של הח"כים היא המוגבלת ולא האמצעים הטכנולוגיים. הדבר היחיד שחכ"ים מוכנים להשקיע בו זמן היא תקשורת במהלך כנסים מול עשרות אנשים או בעיתונות. תקשורת אחד על אחד היא כנראה משהו שהם לא יפנימו.

פייסבוק הוא גם מקום נוח ונעים להיות בו, ולהקים בו דף מעריצים, עבור ארגונים. בתחום העסקי רוב השליטה בתכנים המגיעים לציבור נמצאים בידי הארגון – אם על ידי פרסומות או יחסי ציבור המסננים היטב בין הטוב, לנייטרלי, למזיק. כאשר עולה משבר, אז ניתן ליצור תגובה הולמת וממוקדת. לעומת זאת – עולם הפוליטיקה הוא כזה שמראש בנוי על תככים ולכלוכים – אין אפשרות לנהל תקשורת פתוחה לחלוטין בעולם בו דברים שליליים מופצים ביד פתוחה, וכשכל אחד יכול לכתוב בעמוד שלך את מה שעולה על רוחו.

תנו לחכ"ים יכולת להתמודד עם ערוצי התקשורת הקיימים. תנו להם סביבה סגורה ומנוהלת היטב שתאפשר להם לעבוד, ולא לרדוף כל היום אחרי תגובות. את הפרק בפולישוק על פייסבוק עוד לא כתבו (כמדומני), אבל לפי התוכנית שפורסמה אתמול, לא יהיה צורך לכתוב אותה, היא תהיה פרוסה ברשת לעיני כל גולש.

קן הקוקיה - מכינים רסק עגבניות לג'חנון הפוכים

קודם כל, סחתיין על החדשנות וההשקעה של לוגיה על קן הקוקיה. פורמט מדליק שמשלב אינטראקטיביות מסוג חדש – בין פארמוויל לאח הגדול.

ואחרי הפרגון….

קטע אחד רציני (אפשר לדלג)

יש שלוש חברות סלולר בארץ. כולן מתחרות על ה- MASS מרקט. אף חברה לא יכולה להרשות לעצמה להיות חברת נישה. וחבל – היה נחמד אם היו כאן חברות נישה קטנות ומעניינות (מירס לא נחשב).

התוצאה של הריכוזיות ברמת הפרסום והמיתוג היא  שלוש חברות שיוצרות פרסומות מתקתקות ומיינסטרימיות. פרסומת עם עולם שכולו צעצועים, ילד שמרגש את ההורים, הורים שמרגשים את הילד, ושימוש בכוכבת ילדים שאפילו הכינוי שלה הוא המיינסטרים בהתגלמותו: "הממי הלאומי" – להתעלף. אין סיכוי שהכתומים/כחולים/סגולים יעלו בערוץ 2 פרסומת  חתרנית שתזעזע את ההורים, או שתפנה לאוכלוסיה הגאה בקמפיין ראוותני. אנחנו חברות לכל המשפחה הן אומרות, אבל…

כאן מתחיל הכיף…

אבל באינטרנט החסמים יורדים. וכמו ילדים קטנים – מאחורי הגב של ההורים אפשר להתחיל לבלות.

ערכי מותג – תשכחו מזה. עד עכשיו הכל היה הצגה. כאן בפינה הפרטית שלנו, רחוק מהעין הפקוחה של ההורים בסלון הביתי, אנחנו ואתם ילדים יכולים להשתולל. אז בואו נעשה דברים מטורפים…בואו נאכל דברים מגעילים,  נתמרח בשמן, נעשה דברים מטומטמים ונדפוק את הראש בקיר. בואו נביא גברים ונשים בני 20+ שיעשו דברים מפגרים בשביל שילדים בני 15 ימחאו להם כפיים וירטואליות. בואו נקרא לשופט ה"אוסטרי" ונפתח לו עמוד מעריצים. ילדים, אתם כבר אוהבים אותנו ?

אבל הכיף לא נגמר כאן. גם למנהלי השיווק היקרים שלנו ולמפיקים מגיע הכיף שלהם. מגיע להם ליהנות מהחופש הנפלא הזה הרחק מעיני המחוקק וההורים.  אז בואו נדחוף פרסום סמוי הכי גלוי שיש. בואו נשלב בכל פריים מוצרים שאנחנו ואתם אוהבים. אפשר אפילו להגיד את השם של המוצר בקול רם. המבוגרים האחראים של הרשות השניה רחוקים מכאן, ובכלל לא יודעים איך להגיע למחבוא שלנו בפייסבוק. ואם הם יגיעו ויגידו משהו – הם בכלל לא אחראים עלינו.

עזבו אתכם מחינוך

חברות כמו סלקום, שהעלתה את התוכנית האינטראקטיבית המשודרת בפלטפורמה של פייסבוק "קן הקוקיה, משקיעות מיליונים כדי לקדם "ערכי חברה". אבל ברגע שאין רגולציה ועין פקוחה, כל הערכים נעלמים עם הרוח.  קשה למצוא נקודת ערך קטנה בכל תוכנית "קן הקוקיה" הנ"ל. התוכנית כל כך חד גונית וחסרת רבדים, שאפילו המשתתפים נראים משועממים ממה שקורה מסביבם.

אבל סלקום מרגישה בטוחה באינטרנט. כל כיסוי תקשורתי ביקורתי של האינטרנט נתפס כקוריוז, והכנסת ונבחרי הציבור עסוקים בדברים שברומו של עולם, וגם כך תמיד מגיבים שנתיים באיחור אחרי מה שקורה באינטרנט (לא מזמן היה דיון חשוב על משהו שקוראים לו טוקבק).

פוחדים מפדופיליה

ביום הבטיחות באינטרנט של האיחוד האירופי, בו מתפרסמות כתבות על איך להגן על הילדים מפני פדופילים ואנשים הרוצים ברעתם ברשת, יש התעלמות מפעילות של חברה גדולה שמשילה מעצמה כל אחריות חברתית ומספקת לילדים את הפיתוי האולטימטיבי. ולא מדובר בחברה שרוצה לזכות בפרסום על ידי זעזוע, אלא אחת מהחברות החשובות במשק הישראלי. חברה הנסחרת בבורסה ורשומה כ"מנהיגה" בארגון מעלה.

ובגלל שזה פוסט שעוסק בשיווק ולא בביקורת חברתית, להלן הלקח לחברות קטנות ורעבות יותר – תנצלו את המדיום הזה שנקרא אינטרנט. אתם יכולים לרדת הכי נמוך ולדבר אל הנוער בגובה העיניים. הם יהיו שם בשבילכם וילכו אחריכם באש ובמים. אל דאגה, הפייסבוק סופג הכל והמבוגרים נמצאים הרחק מהעין ומהלב. אם הרשות השניה מגבילה את הפרסום בתוכניות הילדים בערוצים המסחריים, אז כאן טמונה ההזדמנות ליצור בעצמכם את התוכניות בצורה הטובה ביותר. כל מה שצריך זה מצלמת וידאו, קמח, ביצים, אפליקציה וכמה משתתפים שהמוטו שלהם זה "נמוך יותר, מהר יותר, חזק יותר".

נ.ב.

חיפוש אחר משהו שפוי מפעם, הביא אותי לפורום שעסק בתוכנית "קח סיכון" ששודרה בערוץ הראשון. מסתבר שמשרד החינוך החליט לשנות בשלב מסויים את שם התוכנית לקח סיכוי, מאחר שסברו שהתוכנית משפיעה על תופעת הרולטה הרוסית שרווחה בארץ באותה תקופה. גם הנוהג של אבי קושניר,להשליך את הכרטיסיות אל הרצפה הופסק והוחלף במעמד ראוי לכרטיסיות.  אז אולי כדאי שבמשרד החינוך יתחילו לגלוש בפייסבוק, ובארגון מעלה יתחילו לנקד גם את מה שקורה מתחת לשטיח. כי ההפקרות של הנוער באינטרנט מתחילה כאן, מחברות מסחריות הפועלות באתר מרכזי, ולא בחדרי צ'אטים אפלוליים.

בזק בינלאומי הכריזה בהודעה לעיתונות על פתיחת בלוג שירכז את הבלוגים הטובים ברשת. וכדי שלא אצטרך לאמץ את עצמי לכתוב משהו מעניין, להלן חלקה הראשון של הידיעה מילה במילה…

חברת בזק בינלאומי משיקה לראשונה בלוג שיתופי בהשתתפותם של מיטב הבלוגרים בארץ.

הבלוג שיקרא creamdela.com ינוהל כאגרגציה של הבלוגים המובילים ברשת וירכז את הפוסטים הטובים ביותר של הכותבים ובהם עידו קינן, יהונתן קלינגר, שוקי גלילי, עומר קפלן, מורד שטרן, איתי אקנין, עידו זיירמן, עידן הרטוגזון, גל חן, BlingBling, Mobo, 2Bmommyו-the.co.ils.

בנוסף לנבחרת הבלוגרים הקבועה, creamdela.com של בזק בינלאומי, יארח באופן שוטף בלוגרים אורחים מובילים בתחומם.

כאן אמורה להיות הנקודה שאני מכניס את דעתי על המיזם. אבל בשביל מה, כבר כתבו את זה חברים בפייסבוק ויש להם דעות מעניינות. אז אני אעתיק מהם:

ליאור לוין כותב:

Lior Levin בשביל מה צריך את זה?

עונה לו יוני חריף:

תוכן זול. מיצוב חברה אולד-סקול כחדשנית. אבל למה בלוגים?כל כך 2006 כאילו?

שמעון דודקין, מוצא הגיון – אבל מתחרט:

Shimon Doodkin: קודם כל זה קהל יעד שונה, אחד נמצא שם השני נמצא פה. יבוא מידע(סימן רשום) זה סוג של ייזמות. והערך שהקהלים השונים נותנים למידע הוא שונה. לדעתי אני חושב שיש מצב שזה יעבוד.. או שלא.. ביוטיוב כמה מהסופר שוים עשו צוות והפנו מהאתרים שלהם לאתר המרכזי ויצא להם כל וידאו שהם עשו אחד אחד – מיליון צפייות, . "the station"

שניה אחר כך מתחרט…

"אהה לא ראיתי קודם את השם "בזקביןלאומי…עוד שיטה לפירסום ויראלי…

כאן אני מכניס את דעתי הצנועה:

Dan Mayzlish מישהו פספס שם את המשמעות של בלוגים, ואת העובדה שקוראי בלוגים עושים עבור עצמם את האגרגציה. נראה לי כמו דרך להתחנף לבלוגרים בנושאי אינטרנט וטכנולוגיה.

וראובן קפלן מתריע:

Reuven Kaplan בלי זהירות מתאימה גם הם וגם הבלוגים שמהם הם שואבים יפלו בגוגל על הכפלת תוכן

ויטאלי מיזיריטסקי (מקווה שקלעתי נכון) מוצא את ריאל-פוליטיק שבעניין:

Vitaly Mijiritsky מה ז"א "בשביל מה"? בשביל לסמן וי על שורת הרשתות החברתיות, ולדווח למנכ"ל. מה זה "לראשונה, בזק נותנת במה לבלוגרים המובילים בישראל?" כבר יש להם במה – זה מה שהופך אותם לבלוגרים! חובבנות ויומרנות מצדה של בזק.

זהו. יצא אחלה פוסט. עוקצני, עדכני, עם מגוון דעות. אני על הדרך הנכונה להפוך לבלוגר רציני ולמיזם חדשני – כמו הבלוגים של בזק בינלאומי.

וכמו שנכתב בהודעה של בזק בינלאומי:

מדובר במיזם חדשני, שמביא לגולשים את כל מה שמעניין באינטרנט למקום אחד. בעידן של חופש מידע אינטרנטי לצד עלייה והתחזקות של המדיות החברתיות, הכוח של הגולשים הולך וגדל וכך גם יכולתם להביא תוכן אמיתי ואיכותי. בזק בינלאומי מכירה בכך ולכן החליטה למנף זאת ולאפשר את הבמה הראויה.