46664

המספר 46664, מספר האסיר של נלסון מנדלה, מייצג את המאבק,  וכוכב הארגון למאבק באיידס באפריקה. קשה היה להתעלם מ- 46664, כשהופיע לראשונה כחלק מקמפיין ההתרמה והגברת המודעות בשיתוף היורוליג. במשחק של מכבי תל אביב, וביתר המשחקים, המספר בשחור בצירוף הכיתוב "It's in our own hands"  הופיע על הפרקט, כקעקועים על זרועות שחקנים ועל בגדי האימון של השחקנים.

 

לעיתים זה הרגיש כמו ב"אבודים" כאשר אתה נתקל במספר מסתורי שאתה יודע שיש לו משמעות, אבל לא מהי. באבודים נדרשת לעשרות שעות עלילה כדי להבין, כאן כל מה שנדרש הוא לגשת לגוגל הקרוב.

 

אמנם, בטוח שצופים רבים לא הונעו לפעולה, אבל מי שכן טרח ובדק, הפנים את המסר ובגדול.

כנראה שב- 46664 עושים משהו נכון כי יש להם קבוצת שגרירים מפוארת שכוללת את טום קרוז, רונלדו, ועוד רבים אחרים.

 

הפרסום בכדורסל עולה מדרגה ויורד

 

אז היה לנו הערב, פרסום ייחודי שאולי ימשוך עוד קמפיינים שיגוונו קצת את הפרסום המסורתי לצידי המגרשים. קעקועים על שחקנים זה לא דבר חדש (כפי שפורסם השבוע בכתבה שאני לא מוצא), אבל הפיכת הפרסום לקצת יותר מגרה בהחלט לא תזיק. חידות או טיזרים שירוצו על המגרש, בהחלט יכולים לספק תעסוקה בזמן דקות מתות של המשחק (16 הפרש לטובת מדריד בהחלט מוגד כזמן מת).

 

חוץ מזה, ערוץ 10 אימץ, לדעתי לראשונה, את שיטת קידום התוכניות שהחלה להופיע כמעט בכל משחק ב- NBA שמשודר ברמה הלאומית. לוקחים כוכב של סדרה, מביאים אותו למשחק, מראיינים אותו במחצית או באחד מפסקי הזמן המרובים שיש שם. בערוץ 10, זה עבד לא רע עם יובל סמו ונאור ציון, כשהאחרון שיחק גם בתפקיד המראיין של טל ברודי באחת ההפסקות.

 

אז עלינו שתי מדרגות, והמשכנו בירידה, ובמגמת הזלזול של ערוץ 10 בצופיו. זה התחיל בהשרדות בשנה שעברה, וזה ממשיך באינסוף פרומואים שרצים בלופ בכל שנייה אפשרית במהלך המשחק.

שלום לפרשנויות בהפסקות, שלום לסטטיסטיקות, ובעיקר שלום להילוכים חוזרים (שהם חלק בלתי נפרד מהמשחק כבר עשרות שנים). הריצה של ערוץ 10 מיד בתום המשחק אל עבר "היום שהיה" כדי לנצל את הצופים הרבים, תוך ויתור על ראיונות סיכום וסטטיסטיקות, היא רק סיבה טובה לעבור לערוץ 5.

 

 

הנשיא משחק כדורסל

אולי המהלך הכי מעניין שעשה אובמה בתחילת הכהונה שלו הוא רענון אולם הכדורסל של הבית הלבן. אפשר להסיק רבות לגבי מה זה אומר על הנשיא ששיחק כדורסל עם החבר'ה בערב הבחירות לנשיאות. אולי הקרב הגדול הבא עם אל-קאידע (או קוריאה או אירן) יהיה תחרות שלשות בינו לבין המטורף התורן. אבל מה שחשוב הוא השימוש השיווקי בכדורסל.

אובמה גייס את הכדורסל לצורך חיזוק תדמית הצעיר ומגניב שהצוות שלו התאמץ כל כך לבנות. והמהלך החביב ביותר נעשה בעצרת תמיכה שהתקיימה בשיקגו. את אובמה נבחר להציג לא אחר מאשר הכרוז של שיקגו בולס שהיה מציג את ג'ורדן לפני כל משחק ביתי, באותם הטונים המוכרים. הקול הזה מעורר צמרמורת קלה ומזכיר ימים טובים לכל מי שנכח בקהל, ולא רק לצעירים שבהם.

אז אם בקרוב נשמע את רפי גינת מכריז "קדימה, לעודד" כשביבי או ציפי עומדים לעלות לבמה נדע ששוב פעם אנו צעד אחד ענקי השיווק האמריקאיים.

הכדורעף באיטליה עבר את הכדורסל

אבי רצון מביא היום במעריב, בקטנה, כיצד איגוד הכדורעף האיטלקי במהלך יוצא דופן, רכש שטח פרסום במדורי הספורט באיטליה, ויצר לעצמו מדור פרטי ומכובד. תוצאות, תמונות, רכילות מחדר ההלבשה. היום הכדורעף (לפי רצון) יותר פופולארי מהכדורסל. באיטליה יש נורמה יותר מושרשת של רכישת מדיה לצרכים פרטיים (ברלוסקוני), אבל למה לא אצלנו ?

ענפי ספורט קטנים חייבים להפסיק להתבכיין על חוסר חשיפה ולהתחיל לעשות דברים שיגרמו לקהל לשמוע עליהם. אם לא באמצעות תקשורת שיווקית אז באמצעים אגרסיביים כמו יצירת תקשורת.

האינטרנט מהווה הזדמנות מופלאה לענפים הקטנים. מצלמים טורנירים, אליפויות משחקים במצלמה לא יקרה מידי, מוסיפים ראיון קצר, עורכים טיפה במחשב ביתי, ואפילו ענף הענף השולי ביותר (באולינג זה לא ספורט) יכול להכפיל את החשיפה שלו. שלא נדבר שאתרי אינטרנט צמאים לוידאו, ואני בטוח שהם יקבלו בברכה סרטים מוכנים.