המספר 46664, מספר האסיר של נלסון מנדלה, מייצג את המאבק, וכוכב הארגון למאבק באיידס באפריקה. קשה היה להתעלם מ- 46664, כשהופיע לראשונה כחלק מקמפיין ההתרמה והגברת המודעות בשיתוף היורוליג. במשחק של מכבי תל אביב, וביתר המשחקים, המספר בשחור בצירוף הכיתוב "It's in our own hands" הופיע על הפרקט, כקעקועים על זרועות שחקנים ועל בגדי האימון של השחקנים.
לעיתים זה הרגיש כמו ב"אבודים" כאשר אתה נתקל במספר מסתורי שאתה יודע שיש לו משמעות, אבל לא מהי. באבודים נדרשת לעשרות שעות עלילה כדי להבין, כאן כל מה שנדרש הוא לגשת לגוגל הקרוב.
אמנם, בטוח שצופים רבים לא הונעו לפעולה, אבל מי שכן טרח ובדק, הפנים את המסר ובגדול.
כנראה שב- 46664 עושים משהו נכון כי יש להם קבוצת שגרירים מפוארת שכוללת את טום קרוז, רונלדו, ועוד רבים אחרים.
הפרסום בכדורסל עולה מדרגה ויורד
אז היה לנו הערב, פרסום ייחודי שאולי ימשוך עוד קמפיינים שיגוונו קצת את הפרסום המסורתי לצידי המגרשים. קעקועים על שחקנים זה לא דבר חדש (כפי שפורסם השבוע בכתבה שאני לא מוצא), אבל הפיכת הפרסום לקצת יותר מגרה בהחלט לא תזיק. חידות או טיזרים שירוצו על המגרש, בהחלט יכולים לספק תעסוקה בזמן דקות מתות של המשחק (16 הפרש לטובת מדריד בהחלט מוגד כזמן מת).
חוץ מזה, ערוץ 10 אימץ, לדעתי לראשונה, את שיטת קידום התוכניות שהחלה להופיע כמעט בכל משחק ב- NBA שמשודר ברמה הלאומית. לוקחים כוכב של סדרה, מביאים אותו למשחק, מראיינים אותו במחצית או באחד מפסקי הזמן המרובים שיש שם. בערוץ 10, זה עבד לא רע עם יובל סמו ונאור ציון, כשהאחרון שיחק גם בתפקיד המראיין של טל ברודי באחת ההפסקות.
אז עלינו שתי מדרגות, והמשכנו בירידה, ובמגמת הזלזול של ערוץ 10 בצופיו. זה התחיל בהשרדות בשנה שעברה, וזה ממשיך באינסוף פרומואים שרצים בלופ בכל שנייה אפשרית במהלך המשחק.
שלום לפרשנויות בהפסקות, שלום לסטטיסטיקות, ובעיקר שלום להילוכים חוזרים (שהם חלק בלתי נפרד מהמשחק כבר עשרות שנים). הריצה של ערוץ 10 מיד בתום המשחק אל עבר "היום שהיה" כדי לנצל את הצופים הרבים, תוך ויתור על ראיונות סיכום וסטטיסטיקות, היא רק סיבה טובה לעבור לערוץ 5.