זה הסיפור, אידיוט – הסיבה לניצחון של טראמפ

6102d84f-62d8-4253-bae0-1d8aff999b99 (1)האם הקרדיט לבחירת טראמפ מגיע לאסטרטגיה גאונית (והרבה דבקות במשימה) של הקמפיינר שלו? האם מדוברי בכישלון הקמפיינרים של הילארי? (מגיע להם קרדיט לא קטן) או שאולי מדובר ב-FBI ודרך עבודתו בפרשת המיילים הנסתרים? אולי זו פשוט הכלכלה, אידיוט, או אולי אובמה שהוריש לקלינטון מפלגה דמוקרטית מאוסה.

כל אלה מרכיבים את התמונה הגדולה, אבל אם אני הקמפיינר של דונלד טראמפ, יש אחראי אחד שמחר אני הולך  לומר לו תודה, להעניק לו חיבוק ואולי גם משרה בבית הלבן – היוצר של סדרת הטלויזיה: בית הקלפים.

הדרמה הזו עשתה את מה שמאות נאומים, ועשרות כתבות תחקיר לא יכולים לעשות, וזה ליצור סיפור שמשנה עמדות של בוחרים. הסדרה נבנתה על שתי דמויות מרכזיות, בני זוג לבנים, שמזכירים את ביל והילארי קלינטון, בעיקר בגלל הרצון של שניהם להחזיק בנשיאות ארה"ב האחת אחרי השני. בית הקלפים העניקה לבני הזוג הדימיוניים מאפיינים של זוג שיעשה הכל כדי להשיג את המטרות שלו – כולל סקס, שוחד ואפילו (זהירות ספוילר) רצח. מהתמונה המתגלה מאחורי הזוג הבדיוני, נצרבה גם במציאות. קשה להעלים או לטשטש אותה כאשר מביטים בקלינטון האמיתית. ובעקבות הסדרה כל חריגה סיפור על קלינטון זוכה למימד אפל בהרבה מהמציאות – כאשר מדובר על פרשת המיילים של קלינטון, הדימיון ממשיך לעבוד ולצייר עסקאות אפלוליות שביצעה עם ארגוני על. כאשר מסתכלים על תמונה של ביל והילארי הצעירים, קשה להשתחרר מהתחושה על המזימות שלהם להשתלט על המדינה בכל מחיר.

זה מה שיכול לעשות סיפור טוב. לא סתם ארגונים כיום מחפשים את הגביע הקדוש של נרטיב ארגוני או "הסיפור". כי סיפור כיום מייצר את מה שפרסום כבר כמעט לא מסוגל – לשנות עמדות – ותוצאות הבחירות מראות זאת היטב. הסיפור הוא זה שמייצר דמות, אופי, ובסופו של דבר את ההחלטה האם אני, כבוחר או כמצביע, רוצה להיות חלק ממנו או לא.

הכותבים של בית הקלפים מודעים היטב לכוח זה של סיפור, והם מראים זאת היטב. כאשר יציר כפיהם, פרנק אנדרווד המגולם על ידי קווין ספייסי, מעוניין לקדם יוזמה חדשה של תעסוקה שזוכה להתנגדות, הוא מגייס כותב ספרים שייצור רומן שיתאר יוזמה דומה. האם הכותבים בעצמם דימינו כיצד הם מטים את תוצאות הבחירות הבאות בארה"ב?

האם ארון סורקין אחראי לכניסת אובמה לבית הלבן?

ובכיוון ההפוך, כמו שכתב Oded Lahav Oz, סדרת המופת האופטימית "הבית הלבן" הציגה לציבור שלטון דמוקרטי, נאור ומוסרי, ובסוף הסדרה נבחר כנשיא המועמד ההיספני, ואולי זה מה שסלל את דרכו של אובמה לשלטון.

הבחירות האלה מראות כי עדיין למדורת השבט המסורתית יש עוצמה בלתי מבוטלת. אך יותר מכך אנו לומדים מהן, פעם נוספת, את העוצמה שטמונה בכתיבת סיפור סוחף שמתכתב עם המציאות.

לקבלת שיעור נוסף בנושא תוכלו לפנות לרמי לוי…